"עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים" הוא ספרו השני (2022) והמסקרן של
החוקר דרור דרשן, מחבר הספר "זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי" שזכה להצלחה
רבה באקדמיה ובכלל ציבור הקוראים, ושנרכש על ידי למעלה מ־50 מכללות
ואוניברסיטאות בארץ ובעולם. ביניהן האוניברסיטאות המובילות בעולם כדוגמת ברקלי,
הרווארד וקיימברידג.

ספר מקורי המתאר סדרת מפגשים דמיונית בין הוגי הגישות והזרמים השונים
בפסיכולוגיה מאז פרויד ועד היום, הדנים בעיקרי גישותיהם ונקודות המחלוקת שביניהם.

אחת לשבוע, בימי רביעי, מכנס פרויד שם למעלה את כל הוגי האסכולות השונות:
הפסיכואנליטיקנים, הביהביוריסטים, ההומניסטים, הסטרוקטורליסטיים, אנשי הגשטלט
והפונקציונליסטים (על בסיס הרעיון של "החברה הפסיכולוגית של יום רביעי" שכינס פרויד
 ב־1908 בימי רביעי), וכולם דנים בכל מפגש בנושא מרכזי אחר בפסיכולוגיה.

הדיונים מתנהלים כמחזה דרמטי גדוש אמוציות ועניין לנגד עיניו של הקורא, תוך שהוא
לומד בצורה חוויתית ומקורית, על מייסדי הזרמים, על הגישות השונות ועל נקודות
המחלוקת שביניהן.
הספר זכה לחוות דעת נלהבות מגורמי מקצוע ואקדמיה בכירים, מהקוראים, ובכתבות
ביקורת בעיתונות הכתובה ובמדיה, והוא מונגש בצורה זורמת ומעניינת.

על גב הספר:
דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו אפשר היה לקיים מפגש דמיוני בין הוגי האסכולות
בפסיכולוגיה מפרויד ועד ימינו. כל הוגי הזרמים והגישות השונות סביב שולחן אחד. פרויד
לצד יונג ואדלר. אריקסון ווונדט לצד ויניקוט ואנה פרויד. ווטסון לצד טיצ'נר, סקינר,
ת'ורנדייק ופבלוב. פרום לצד מאסלו, רוג'רס ופראנקל. ביהביוריסטים לצד הומניסטים.
סטרוקטורליסטיים לצד הוגי גישת הגשטלט. אלה לצד אלה.
כיצד הייתה מתנהלת הדינמיקה ביניהם? אילו תובנות היו עולות מהשיח בין האישים,
בהכירנו את אישיותם המורכבת של כל אחד מהם? אילו תובנות היו נרקמות מבין
אינספור הפולמוסים שוודאי היו מנהלים? ומעל לכול – האם הגישות שהציגו היו באמת
כה שונות, גם לאחר ליבון ההשקפות, או שמא נגזרו הן אך בשל התקופה ומהמציאות
שבה פעל כל אחד מהם? אולי היו יכולים הם להגיע להסכמות כלשהן, אילו היו בוחנים
את הדברים בפרספקטיבה של זמן ומקום?
ספר זה פותח צוהר לסדרת מפגשים מרתקת, שוודאי התקיימה לה בעולם אחר ובזמן
אחר. הוא נותן הצצה נדירה לעולמם המרתק של כל אחד מהאישים שהטביעו את חותמם
על עולם הפסיכולוגיה המוכר לנו היום. לנו, הקוראים, לא נותר אלא להציץ, ולו לרגע, אל

עולמם המרתק, לדינמיקה המתפתחת ביניהם ולתובנות שעולות ממפגשים אלה, הדנים
ברעיונות מרכזיים בנפש האדם.

מהביקורות:
"הפסיכולוגיה כדיסציפלינה בספר מוארת מכל זווית כאבן מלוטשת יקרה מתחילתה ועד
עתה... רב שיח של אבות מדע הנפש לדורותיהם, מתרחש בספר שני זה של החוקר דרור
דרשן, כמחזה דרמטי מתוך התנצחות וכבוד, ומנהיר את תכלית החיים.
כל אדם ימצא בספר מזור לשאלות קיומיות המעסיקות אותו, וירכוש כלים תבוניים
ורגשיים לכל ימי חייו..."(פרופסור הלל ויס, חוקר תרבויות, ספרות ופסיכולוגיה.
אוניברסיטת בר-אילן).

פתיחה:
"מדוע אינך יושב?" שאל זיגמונד את גוסטב, "האם עדיין הינך כועס עליי?"
"כועס? מדוע כועס" תמה גוסטב.
"חששתי שמא עודך כועס עליי. נו טוף, אם אינך כועס אז אפשר להתחיל בישיבה", ענה
זיגמונד במבטא וינאי כבד.
"אני אינני מבין כלל לשם מה נחוצה לנו ישיבה שכזו", תמה אלפרד. "זה מזכיר במקצת
את ימי רביעי החורפיים בווינה הרחוקה, לפני אי אילו שנים".
"בדיוק כך! כמו בימים הטובים, לפני שהתחילה כל הקטסטרופה", ענה זיגמונד בנחרצות.